Write me

יום שלישי, אוקטובר 20, 2009

Facebook Killed the Blogio Star


כי למי באמת יש כוח לכתוב פוסטים מושקעים כשאפשר לעדכן שורה אחת בסטטוס? תרבות הטוויטר במיטבה...

אז הנה הוא מוגש לכם - הפוסט למי שאין לו כוח לכתוב פוסט - אוסף הסטטוסים שלי בפייסבוק מהתקופה האחרונה. לכל סטטוס יש סיפור משלו... שיסופר פנים מול פנים לברי (או ברות) המזל.

  • החלטתי להשיל מעלי את המשקל שהעליתי בעקבות הסיגריות...
  • איך רכבות נוסעות רכבות באות עמוסות מטען בחושך וצללים מנופפים אלי שלום.
  • What's worse than the twilight zone? The comfort zone.
  • בר אודס יהודה אודס.
  • סימן התמכרות לסלסה מס' 17: הולך ברחוב במקצב של אחת שתיים שלוש פייב סיקס סבן...
  • המקדים הפוע מקדים לנסוע.
  • יוגורט, סנוקר ומה שביניהם
  • קיץ קיץ למה עזבתני???
  • מי בא היום חינם ליזהר אשדות וקטיפה שחורה בחיפה?
  • היום בעשר סושי & יוגורט מי שרוצה מוזמן לפגוש אותנו בג'פניקה
  • היתה לי פרסומת באמצע החלום!! זה לא יכול להיות נורמלי...
  • לכל מטיילי כיפור נפגשים בעשר ליד הפול
  • מי זה קייזר סוזה???
  • צום מועיל ופחות קשה מהממוצע
  • יוגורט וסנוקר!
  • מי מצטרף אלינו לג'מיני היום?
  • סלסה יום ד'
  • טיול שחרור? בגילי?!
  • חומוס בדבש
  • מה שווה יותר: שנה טובה באימייל, בפייסבוק או בסמס?
  • מאחל לכולם שנת אהבה ובילויים
  • Dancing the Salsa from A thru E... and improving!!
  • יום שחור לחיל האוויר
  • היה אחלה כנרת... 20 ש"ח!!!
  • בכנרת
  • One night in Bangkok and the world's your oyster The bars are temples but the pearls ain't free You'll find a god in every golden cloister And if you're lucky then the god's a she I can feel an angel sliding up to me
  • חזר ממרכז סלסה חדש ואישי במיוחד :)


  • וזה רק מהחודש וחצי האחרון...

יום שישי, ספטמבר 25, 2009

סוף סוף מרקו קיבל שכל


שבת, יולי 18, 2009


דברים שמטרידים אותי

כשקלארק קנט הופך לסופרמן,
איפה בדיוק הוא שם את הארנק???



יום רביעי, יוני 17, 2009


המסע לשיפור עצמי

לא יודע מי שם לב לזה אבל לפני מספר חודשים התחלתי במסע לשיפור עצמי. הסיבה העיקרית שקשה לשים לב לזה היא בגלל שאני מתקדם מאוד לאט - מה שנקרא "בצעדי תינוק" - אבל עם הזמן אפשר לראות סוג של מגמה.

לדוגמא: כששואלים אותי בן כמה אני, אני עונה "נחש\י". עם הזמן למדתי לזהות את הגיל הנתפס שלי ולהעריך מה העומד מולי הולך לענות, כתלות במה אני לובש, עם איזה חברים אני נמצא, באיזה סביבה, באיזה מצב רוח אני, גיל הנשאל וכדומה. טווח התשובות אגב נע בין 17 ל-28, למי שמתעניין.

דוגמא נוספת: לפני כמה ימים התחלתי לשאול אנשים איך אני נתפס ואיזה רושם אני יוצר בנושאים כמו הופעה, לבוש, התנהגות, קול, שפת גוף וכדומה. מפתיע כמה שהתשובות מגוונות - ולפעמים אפילו סותרות! אם לא שאלתי אתכם עדיין תתכוננו, תורכם עשוי להגיע.

דוגמא שלישית: אני עושה מאמץ להיות יותר חברותי ופתוח לסביבה. זיהיתי אצלי מחסום פסיכולוגי שמקשה עלי להתחיל בשיחה עם אנשים זרים. אתגר גדול עבורי אבל מזוהה התקדמות קלה.

כמובן כל זה מלווה בקריאה של "כל מה שזז" בתחום השיפור העצמי - ויש הרבה כאלה.

מוזמנים להציע רעיונות נוספים :)

שבת, יוני 06, 2009


על הפרסום

האותיות הגדולות נותנות -
האותיות הקטנות לוקחות...

יום חמישי, מאי 28, 2009


משהו לקום איתו

יש לי קטע כזה בזמן האחרון: אני מוצא שיר שאני אוהב, שומע אותו כמה פעמים - מה שנקרא אהבה מצליל ראשון - ואז מגיע הרגע הגורלי שבו אני מחליט שאני מוכן ליותר מחויבות, שהגיע הזמן שהוא יהיה לצדי בכל בוקר, והופ - הוא נכנס לשעון המעורר שלי.

מאותו הרגע גורלו נחרץ. תוך שתיים-שלוש האזנות לכל היותר אני מתחיל לקשר אותו עם ההרגשה הלא נעימה של הקימה. מכאן אני עובר להתעלמות, השתקה, כיבוי אלים ועוינות בלתי מוסברת. לבסוף מגיע רגע הפרידה - ועוד שיר עוזב את חיי לנצח.

מעניין מה זה אומר על חיי האהבה שלי...

Free hit counter
Free Hit Counter