משהו לקום איתו

יש לי קטע כזה בזמן האחרון: אני מוצא שיר שאני אוהב, שומע אותו כמה פעמים - מה שנקרא אהבה מצליל ראשון - ואז מגיע הרגע הגורלי שבו אני מחליט שאני מוכן ליותר מחויבות, שהגיע הזמן שהוא יהיה לצדי בכל בוקר, והופ - הוא נכנס לשעון המעורר שלי.

מאותו הרגע גורלו נחרץ. תוך שתיים-שלוש האזנות לכל היותר אני מתחיל לקשר אותו עם ההרגשה הלא נעימה של הקימה. מכאן אני עובר להתעלמות, השתקה, כיבוי אלים ועוינות בלתי מוסברת. לבסוף מגיע רגע הפרידה - ועוד שיר עוזב את חיי לנצח.

מעניין מה זה אומר על חיי האהבה שלי...